פסק-דין בתיק ק"ג 35883-10-12

לפני תביעתו של מר מאיר נאור (להלן: "התובע" או "העובד") כנגד קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) ועמיתים- קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (להלן: ה "קרן" או "קג"מ"), להורות על שחרור מלוא הכספים שנצברו בקרן על שמו של העובד לחשבון הנאמנות כפי שנקבע במסגרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין ע"י כב' הרשמת ריכטמן מיום 18.9.11 (להלן: "פסק הדין") (ר' נספח 1 לתצהיר העובד).

רקע עובדתי רלוונטי:

1.         התובע הועסק בבנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "המעביד"), וזאת         במשך תקופה של כ-25 שנים (החל מחודש 10/79 ועד 28.3.05). 

2.         בתקופת עבודתו, הופרשו עבור התובע הפרשות לקופות גמל שונות וביניהן        גם לקג"מ.

3.         אין חולק כי בתום תקופת עבודתו, פוטר התובע בשל חשדות למעשים   פליליים שבוצעו על ידו, במסגרתם שלח ידו בכספי לקוחות הבנק. עקב      מעשים אלו התנהל נגד התובע הליך פלילי (ת"פ 36945-12-09), אשר         הסתיים בהסדר טיעון (סע' 4 לתצהיר התובע, סע' 9 לתצהיר מר דב גזית מטעם            הבנק).

4.         ביום 14.9.10 הגיש התובע תביעה כנגד הבנק בפני בית דין זה (ס"ע 20045-09-10) במסגרתה עתר לתשלום זכויות שונות, לרבות פיצויי          פיטורים ושחרור הכספים הצבורים לזכותו בקופות הגמל שנפתחו על שמו.

5.         בין כך ובין כך, הגיעו העובד והבנק להסכם פשרה ביניהם, שקיבל תוקף של פסק דין ע"י כב' הרשמת ריכטמן, ולפיו הוסכם כי הבנק יורה על שחרור הכספים הצבורים לזכות העובד בקופות הגמל שנוהלו על שמו לחשבון נאמנות שינוהל ע"י בא כוחו.

6.         בהתאם לפסק הדין, שלח הבנק לקג"מ מכתב שבו ביקש מקג"מ לפעול עפ"י      ההסכם ולהעביר לחשבון הנאמנות את הכספים שנצברו לזכות העובד בקרן            (נספח 2 לתצהיר העובד).

7.         קג"מ מצידה השיבה לבנק כי פסק הדין אינו מחייב את קג"מ, אשר לא             היתה צד להליך וכי בהתאם לתקנון קג"מ (להלן: "התקנון") אין העובד זכאי, אלא לחלקו בלבד בדמי הגמולים, זאת מאחר ופוטר מעבודתו בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים (ר' נספחים 3, 5 לתצהיר העובד).

אשר על כן פנה התובע לבית דין זה בתביעתו הנוכחית, בה הוא מבקש להורות לקג"מ לשחרר לטובתו את יתרת הכספים (כספי המעביד) שנצברו לזכותו בקג"מ, כפי הנקבע בפסק הדין.

טענות הצדדים בתמצית :

העובד טוען כי קג"מ אינה אלא נאמן המחזיק כספים בנאמנות ואין לה כל מעמד/זכות בקביעה האם לשחרר כספי פיצויי פיטורים, לגביהם הסכימו הן העובד והן המעביד, על שחרורם לטובת העובד. משקג"מ אינה פועלת להעברת מלוא הכספים לזכות העובד, הרי שהיא מפרה את פסק הדין. אכן, התובע הורשע בהעברות כספים שלא כדין, אך המעביד הסכים שאין לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים, וכך גם לא נקבע ע"י ביה"ד כי המדובר ב"נסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים".

קופת הגמל אינה רשאית להחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתם של המעביד ו/או של ביה"ד, שעה שהן המעביד והן ביה"ד לא שללו מהעובד פיצויי פיטורים. בין הקרן לבין העובד אין כל יריבות משפטית לעניין הזכאות ל"פיצויי פיטורים". הדרך היחידה לשלול פיצויי פיטורים הינה עפ"י סע' 16-17 לחוק פיצויי פיטורים וסמכות זו נתונה לביה"ד בלבד. בעניינו אין מקום להיכנס לגדרם של סע' 3-4 לפרק ו לתקנון, זאת לאור ההסכמה בין העובד למעביד, אשר קיבלה את אישורו של ביה"ד לפיה יש לשלם לעובד את פיצויי הפיטורים.

הבנק מצידו מצדד בעמדת העובד, וטוען כי קג"מ פועלת בניגוד לדין שעה שמסכלת את מימוש פסק הדין. הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פס"ד כוחו יפה ככל פס"ד אחר. פסה"ד הורה לקג"מ מפורשות לשחרר לתובע את כספי התגמולים והפיצויים וכוחו מחייב כלפי קג"מ. הדרך לשלילת פיצויי פיטורים היא אחת, כקבוע בסע' 16-17 לחוק פיצויי פיטורים. שלילת פיצויי פיטורים אפשרית רק מכוח הסכם קיבוצי או ע"י הכרעת בית הדין. לקג"מ אין סמכות להחליף את שיקול דעתו של המעביד, וודאי לא את שיקול דעתו של ביה"ד, אשר נתן כאמור תוקף של פס"ד להסכם הפשרה. טענת קג"מ כי שלילת פיצויי הפיטורים נסמכת על הודעת הבנק משנת 2005, דינה להידחות.

לאחר אותה הודעה (נספח א לתצהיר מר שמואל קנובלר שהוגש מטעם הקרן) התקיים הליך משפטי בעניין נסיבות סיום יחסי עבודתו של התובע, וניתן פס"ד הקובע בסוגיית שלילת פיצויי הפיטורים. ולפיכך פס"ד זה גובר על ההודעה שניתנה טרם התנהל ההליך.

הצדדים הרלוונטיים לברור המחלוקת דנן הם המעביד והעובד, ומשאלה הסכימו כי העובד יהא זכאי לסכומים האמורים, אין לקג"מ כל מעמד עצמאי בשאלת נסיבות פיטורי העובד.

לעניין הפרשנות הראויה לנספח ו' לתקנון נטען, כי תכליתו של סע' 4 לנספח ו הינה להקפיא העברת הכספים למעביד אשר טוען כי העובד מעל ו/או אינו זכאי לפיצויי פיטורים, וזאת עד להכרעה בנוגע למעמדם של הכספים שנצברו בקופה. ככל שביה"ד לא יעתר לבקשת העובד והבנק, הרי שבהתאם לסע' 7.3 להסכם הפשרה, תידרש קג"מ לפצות את הבנק בגין הנזקים שנגרמו לו ע"י התובע, מתוך כספי הפקדות הבנק (תגמולים ופיצויים) ומובן כי אין משמעות הדבר שהכספים יוותרו בכל מקרה בקג"מ.

לטענת הקרן, התובע פוטר מעבודתו ללא זכאות לפיצויי פיטורים (בנסיבות של מעילה בכספי הבנק). בנסיבות אלו, עפ"י הוראות תקנון הקרן, אין התובע זכאי לשחרור כספי המעביד. גם עפ"י הודעת הבנק שניתנה בזמן אמת התובע פוטר בנסיבות שאינן מקנות לו זכאות לפיצויי פיטורים. קג"מ טוענת כי בדומה לפסיקת בי"ד זה בק"ג 24949-12-11 אסתר ברגר נ' קג"מ (להלן: "פס"ד ברגר"), עפ"י הוראות תקנון הקרן, אין למעסיק זכאות לכספים המופקדים בקרן, ומרגע הפקדתם חלות עליהם הוראות התקנון. אשר על כן ובהתאם לסע' 3 לנספח ו' לתקנון קג"מ, מבוטח שפוטר מעבודתו אצל המעביד בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, יהיה זכאי לקבל מהקרן את חלקו בלבד בדמי הגמולים. עוד נטען כי קג"מ לא היתה צד להליכים שסופם בהסכם הפשרה ולא ניתנה לה הזדמנות להעלות טענותיה טרם מתן פסק הדין. על כן, קג"מ אינה מחויבת לפעול על פיו. בהליך דנן לא התנהל דיון לגופו של עניין בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים ומאידך קיימת חזקה עפ"י התקנון כי נסיבות פיטורי התובע בגין מעילה, אינן מזכות בפיצויי פיטורים.

דיון והכרעה :